בסוף יוני עמדה החשיפה האפקטיבית לחו״ל, הכוללת נגזרים וחוזים, על כמעט מחצית מכספי הגמל של אלטשולר שחם. ברכיב המנייתי היה משקל ההשקעות מחוץ לישראל גבוה עוד יותר. המדיניות הזאת התפתחה בהובלת המייסד גילעד אלטשולר והבדילה את בית ההשקעות מחלק ממתחריו.
אפשרות לשינוי נובעת מהכוונה לשלב בתהליך ההשקעות את אנשי איילון, חברת הביטוח שבשליטת ווישור. באיילון נוהגים להחזיק חשיפה גבוהה יותר לישראל. שאלת השילוב עשויה לקבל חשיבות נוספת אם הרגולטורים לא יאפשרו לשני הגופים לפעול במקביל בתחום הגמל תחת אותה בעלות.
יו״ר ווישור ובעליה, אמיל וינשל, הביע ציפייה לשיפור בתשואות אלטשולר שחם. עם זאת, לא הוצגה החלטה על היקף כספים שיועבר לישראל. תרחיש של הסטת לפחות חמישה מיליארד שקל הוא הערכה אפשרית, ולא תוכנית השקעה מאושרת.
גם אם החשיפה המקומית תגדל, אין פירוש הדבר שרוב הכסף יחזור לישראל. השקעות בחו״ל הן חלק מפיזור הסיכונים של הגופים המוסדיים, וגם המתחרים מחזיקים בהן משקל ניכר ברכיב המנייתי.
כניסה של מיליארדי שקלים עשויה לתמוך בבורסה בתל אביב, שנבלמה ביוני לאחר ראלי ממושך וירידה של כמעט 10% באותו חודש. מכירת נכסים בחו״ל והקטנת חשיפה דולרית עשויות להשפיע גם על שער החליפין, אך אין ודאות לגבי עוצמת ההשפעה או כיוונה בפועל.
המגבלה המרכזית היא עומק השוק. סכומים גדולים יכולים להיקלט ביתר קלות במניות הבנקים והביטוח ובמניות גדולות וסחירות אחרות. השקעה בחברות קטנות יותר עשויה להיתקל במחזורי מסחר מוגבלים, ולהפוך רכישה מהירה ליקרה יותר.
לצד הציפיות לשינוי, קיימת גם סיבה להימנע ממסקנות מוקדמות: בחודשים האחרונים השיג צוות ההשקעות בהובלת לאה פרמינגר תשואות מובילות בשוק הגמל, כאשר וול סטריט חזרה להקדים את תל אביב. ההחלטה אם להגדיל חשיפה לישראל תידרש אפוא להתחשב גם בהזדמנויות ההשקעה ובביצועים, ולא רק בזהות הבעלים.