התביעה הוגשה על ידי מועצת המינהל של מדינת פלורידה (SBA), המנהלת את נכסי קרנות הפנסיה של עובדי המדינה ומחזיקה במניות החברה, ובשיתוף עם המרכז הלאומי לחקר מדיניות ציבורית (NCPPR), מוסד מחקר הפועל בשם משקיעים ובעלי מניות.
המתלוננים דורשים מבית המשפט לחייב את דירקטוריון הניו יורק טיימס להעביר לידיהם מסמכים פנימיים שנדרשו לפני ארבעה חודשים, אך החברה סירבה למסור אותם. רוב המסמכים המבוקשים מתמקדים בסיקור המלחמה ובאופן שבו הנהלת העיתון מפקחת על עמידת המערכת בסטנדרטים העיתונאיים.
במסגרת התביעה נכללה עדות של חושפת שחיתויות יהודייה, עובדת לשעבר בדסק הווידאו של העיתון, שעבדה כמעט עשור ועזבה במרץ 2026. לפי כתב התביעה, בין 2019 לעזיבתה היא העלתה לפחות 15 פעמים חששות בנוגע לאנטישמיות ולהטיה נגד ישראל, והציפה את הנושא בכל ערוצי החברה כולל מנהלים, דסק הסטנדרטים ומשאבי האנוש.
החששות שהעלתה העובדת נמסרו באופן אנונימי ל-The Free Press, שם היא ביקשה להישאר בעילום שם בשל חשש לביטחון משפחתה, והדגישה כי "הציבור ראוי לתמונה טובה יותר של האופן שבו הטיימס מייצר את החדשות כאשר יהודים או ישראל מעורבים".
אם בית המשפט יורה לחברה למסור את המסמכים, הדבר עשוי להוביל לבחינה מחודשת של נהלי העריכה והפיקוח בעיתון, וכן להפעיל לחץ ציבורי ורגולטורי על מדיניות הסיקור של כלי תקשורת גדולים בנושאים רגישים.