לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש יולי 2024 היו בבאר שבע 84,428 דירות למגורים, מתוכן 27,806 דירות (32.9 %) מושכרות. שיעור זה עולה לכ-60 % באזורים סביב אוניברסיטת בן‑גוריון ובחלקים מהעיר הוותיקה, שם דירות ישנות משמשות כ‑‘מוצר השקעה’ לסטודנטים ולצעירים.
הקצב הגבוה של החלפת שוכרים – 20.3 % של הדירות השכורות החליפו שוכרים בין 2023 ל‑2024, לעומת 17.4 % בתל אביב‑יפו – מקשה על יצירת נציגות דיירים יציבה, גביית תשלומים, תחזוקה ושיפוץ, ולעיתים מובילה להזנחת בניינים ישנים.
בנוסף, 7,800 דירות סווגו כריקות בשנת 2022, אך אין מידע מדויק על כמה מהן זמינות מיד להשכרה, כמה משמשות להשקעה, וכמה נמצאות בתהליכי שיפוץ או במצב של פיצול יחידות ללא היתר תכנוני.
התוכנית של משרד הבינוי והשיכון, שפורסמה בספטמבר 2026, מציעה להקים גוף ממשלתי שיאסוף ויחלץ מידע על חוזי שכירות, יחידות מפוצלות, והחלפת שוכרים, וכן יפתח מנגנון לבירור תלונות והטלת עיצומים על משכירים שמפרים תנאי חוזה או תקנות תכנון.
הצעת החוק כוללת גם הרחבת היצע השכירות לטווח ארוך, אך יישומה תלוי בשינויי חקיקה, שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות והסדרת קרקעות. המטרה היא לאפשר לרשויות ולמשקיעים לזהות מלאי דירות שאינו מנוצל, להסדיר יחידות מפוצלות, ולחזק את ההגנה על שוכרים.
הצעד הראשון – פיילוט בבאר שבע – יבחן האם המידע החדש יוכל להפחית את מספר הדירות הריקות, לשפר את תחזוקת הבניינים הוותיקים ולצמצם את תחלופת השוכרים. עם זאת, יזמים ובעלי דירות מביעים חשש מחשיפה לרשויות המס, אכיפת תכנון ובנייה ובדיקה של תנאי המגורים.